דלקת מעי חריפה בילדים (גסטרואנטריטיס)💩

זהו זיהום במערכת העיכול המתבטא בשלשולים ולעיתים גם בהקאות וחום, אשר בדרך כלל חולפים תוך מספר ימים. מרבית הילדים יחלו עד גיל 3 שנים לפחות פעם אחת בדלקת מעי חריפה וזהו אחד מגורמי התחלואה הנפוצים ביותר בילדים בעולם. ברוב המקרים בילדים המחלה מתבטאת בצורה קלה בלבד ולא נדרש טיפול במסגרת אשפוז, אך זו עדיין סיבה לא נדירה לאשפוזים בישראל. המחלה נלמדת ונחקרת רבות ומידי כמה שנים יוצאות הנחיות עדכניות ע"י האיגודים המובילים באירופה. ההמלצות מתקבלות ע"י הגופים הרשמיים וההנחיות בישראל מבוססות עליהן.

🤢ביטוי המחלה דלקת מעי חריפה מוגדרת כשלשול הנמשך פחות משבועיים, והמלווה לעיתים בחום או הקאות. שלשול מוגדר כירידה בצמיגות ו/או עליה בתדירות הצואה יחסית ליציאות הרגילות של הילד (בד"כ 3 או יותר יציאות רכות ביממה). הסכנה העיקרית במחלות אלה הינה התייבשות ותינוקות צעירים נמצאים בסיכון למחלה חמורה יותר. ישנן עדויות בספרות על כך שהנקה מקטינה את הסיכון לחלות. על פי הביטוי הקליני קשה לקבוע האם מדובר במחלה נגיפית או חיידקית, והאמת שגם לא ממש צריך – הטיפול יהיה זהה בדרך כלל.

🧟‍♂️גורמים עיקריים מרבית הזיהומים בארץ הם נגיפיים (למשל רוטה הידוע לשמצה, אנטרו, נורו ועוד) אך ישנם זיהומים עליהם אחראים חיידקים (כמו שיגלה, קמפילובקטר וסלמונלה) ולעיתים נדירות יותר טפילים (כמו ג'יארדיה). בשנת 2011 החיסון לרוטה הוכנס כחיסון שגרה בארץ ומאז חלה ירידה מובהקת במקרי דלקת מעי מרוטה שהצריכו פניה לבית חולים. אגב, מסוף שנות התשעים לא נרשמה בישראל אף התפרצות שמקורה במקורות המים.

👨‍⚕️מתי פונים לרופא? כמו תמיד, כשמודאגים! אבל אם לא בטוחים, המקרים הבאים מחייבים ייעוץ רפואי: גיל מתחת לחודשיים, הקאות חוזרות, תדירות יציאות גבוהה (מעל 8 ליום) עם נפחי שלשול גדולים, מחלת רקע משמעותית כגון סוכרת או אי ספיקת כליות, וסימני התייבשות קשים (יפורטו בהמשך). למרות הפיתוי להביא מתנה ריחנית בשקית או חיתול לביקור אצל הרופא, בד"כ אין צורך בביצוע תרביות צואה באופן שגרתי, היות ולרוב התרביות עקרות והתסמינים הקליניים משתפרים מאליהם לפני קבלת תשובת המעבדה. גם בדיקות דם אינן מומלצות, בהתבסס על מחקרים שנעשו בילדים. הרופא ישקול להפנות לבדיקת צואה במקרים של שלשול ממושך, בילדים עם מחלות כרוניות, חסר חיסוני, מחלת מעי דלקתית (קרוהן/קוליטיס), בחשד לדיזנטריה קלינית, במקרים של התפרצות ולאחר נסיעה לאזורים אנדמיים. בהתאם לממצאי הבדיקה, הרופא יחליט על אופי הטיפול והמעקב וישקול האם יש להפנותכם למיון. מצבים כאלה כוללים התייבשות קשה (איבוד מעל 9% ממשקל הגוף), שינויים נוירולוגיים כמו ישנוניות, פרכוסים וכו', הקאות בלתי פוסקות, קושי בשתיה ובצריכת נוזלים מספקת דרך הפה, חשד למצב המצריך התערבות כירורגית וכמובן היעדר אפשרות להבטיח קבלת טיפול ביתי או מעקב רפואי מספק.

🔔עד כמה זה חמור? כדאי לדעת להעריך את מצבו של הילד ולזהות סימני התייבשות אשר כוללים את התופעות הבאות: - איבוד משקל (המדד האמין ביותר לחומרת ההתייבשות) - זמן מילוי קפילרי ארוך מ-2 שניות (לוחצים בעזרת האגודל והאצבע המורה על קצה האצבע של הילד למשך 5 שניות ועוזבים. העור שלחצנו עליו הופך לבן, ובודקים כמה זמן לוקח לחזור לצבע הרגיל).

- מיעוט במתן שתן/פחות טיטולים ספוגים - אי שקט/ישנוניות

- נשימה בלתי סדירה - עיניים שקועות - יובש בריריות (בכי ללא דמעות, פה ולשון יבשים)

חומרת המחלה עולה ככל שמופיעים 1) יותר שלשולים/הקאות, 2) חום גבוה יותר, 3) סימני התייבשות מרובים יותר.

💜טיפול החזרת נוזלים ומלחים הינה אבן הבסיס לטיפול בילדים עם דלקת מעי חריפה המלווה בהתייבשות. השיטה המועדפת הינה החזר נוזלים דרך הפה בתמיסה הנקראת ORS (Oral Rehydration Solution) והינה בעלת ריכוז מלחים מופחת (היפוטונית). למשל: מינרלי, אלקטרו-רייס, מינרלמיקס, איזוטוניק ועוד. אופן השימוש בעת התייבשות קלה (איבוד של עד 3% ממשקל הגוף, ירידה קלה במתן שתן, צמא): 50 מ"ל לק"ג במשך 4 שעות. לאחר מכן 10 מ"ל לק"ג לכל יציאה שלשולית בתוספת הערכה של נפח ההקאה, במקביל לחידוש התזונה. לדוגמא: ילד בן 3 ששוקל 15 ק"ג צריך לקבל החזר נוזלים ראשוני של 750 מ"ל (15x50) במשך 4 שעות. לאחר מכן בכל פעם שמשלשל צריך לשתות 150 מ"ל (15x10), ואם גם מקיא צריך להעריך את הכמות (למשל חצי כוס שהיא בערך 100 מ"ל) ולתת לו לשתות ORS בכמות זהה. בהתייבשות בינונית (אובדן של עד 9% ממשקל הגוף) הרופא אמור כבר להיות מעורב, אך לידיעה הטיפול המומלץ הוא 100 מ"ל לק"ג בהחזר ORS הראשוני. לאחר מכן כמו שתואר לעיל. כל עוד מתאפשר, יש להמשיך להניק במקביל לטיפול ב-ORS. לא מומלץ לעשות שינויים בתזונה ולכן אם הילד רוצה לאכול יש לאפשר לו. אין המלצה להפסיק מוצרי חלב וכן לא נמצאו הוכחות ליעילותם של מזונות כמו טוסט, אורז, תפוח או משקאות עתירי סוכר (כמו קוקה-קולה). התרופה ביסמוט ("קל-בטן", "ביטני X") אינה מומלצת לטיפול בדלקת מעי חריפה בילדים. ישנן המלצות לשקול לטפל בפרוביוטיקה, בתכשירים המכילים אחד או יותר מהזנים הבאים שהוכחו מחקרית – LGG, boulardii Saccharomyces, Lactobacillus Reuteri. כאשר לא ניתן לשתות או שיש הקאות בלתי פוסקות ניתן לתת עירוי נוזלים תוך ורידי במרפאה ובמידת הצורך להמשיך החזר נוזלים באשפוז.

💊ומה עם אנטיביוטיקה? כאמור מרבית המקרים נגרמים ע"י נגיפים ועל כן אינם מצריכים טיפול אנטיביוטי. גם בדלקת מעי חריפה שנגרמת ע"י חיידקים אנטיביוטיקה יעילה רק נגד חלק מהגורמים בלבד. הרופא ישקול לתת אנטיביוטיקה אם יש הוכחה או חשד גבוה לזיהום בשיגלה או קמפילובקטר (הופעת שלשול רירי או דמי יחד עם חום גבוה). במקרים אלה הטיפול מקצר משמעותית את משך השלשול, החום, משך הפרשת החיידק בצואה, וקרוב לוודאי שגם מפחית את שיעור סיבוכי המחלה. בילד בריא מעל גיל 3 חודשים וללא חסר חיסוני או מחלת קרוהן/קוליטיס, לא מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי לשלשול מסלמונלה, היות וטיפול זה אינו מקצר את משך המחלה ואף עלול להעלות את הסיכון לנשאות. * במקרים של שלשול מימי לא מומלץ לטפל באנטיביוטיקה. * במרבית הילדים הבריאים אין צורך בטיפול נגד טפילים. עם זאת ניתן לשקול טיפול זה במיעוט המקרים, כמו מקרים של שלשול קשה או ממושך בהם לא נמצא גורם זיהומי אחר לשלשול.

מקווה שיועיל, ויותר מקווה שלא תזדקקו. בריאות ואושר! ניתאי.