קורונה בילדים - מה אנחנו יודעים אחרי 8 חודשים?

נגיפי הקורונה הם מחוללי מחלות ידועים בבני אדם ובבעלי חיים. בסוף 2019 זוהה נגיף קורונה חדש כגורם למקרי דלקת ריאות בווהאן, עיר במחוז חוביי בסין. היא התפשטה במהירות ברחבי סין, ואחריה הופיע מספר גדל והולך של מקרים במדינות אחרות בעולם. בפברואר 2020, ארגון הבריאות העולמי(WHO) נתן למחלה את השם COVID-19 , קיצור של coronavirus disease 2019. אותו נגיף חדש שגורם למחלה זו נקרא SARS-CoV-2. ארגון הבריאות העולמי הכריז על COVID-19 כמגפה ב- 11 במרץ 2020, ומאז העולם נראה ומתנהג אחרת.

הבנת המחלה היא תהליך מתפתח. חוקרים רבים לומדים בקדחתנות על המחלה, בעוד אחרים שוקדים על מציאת פתרונות לביעור המגפה ויישומם. כך ארגוני הבריאות בעולם ממשיכים לצבור ידע רב אודות המחלה ומעדכנים את אנשי המקצוע בהתאם לעדויות קליניות ותוצאות מחקרים. מטבע הדברים, במחלה חדשה יכולים להתגלות מאפיינים או תופעות "תוך כדי תנועה" ולכן המסקנות, ההחלטות וההנחיות יכולות להשתנות במשך הזמן.

וכאשר כל המידע הזה זורם אלינו, בעיקר כאשר חלקו שגוי, לא עדכני או אפילו מסולף - אנחנו מוצפים, מבולבלים ומתקשים להבין. מפה קצרה הדרך לדאגה, חרדה וחוסר אונים, וכשמדובר בילדים שלנו - הלחץ חוגג.

אז גם הפעם, אנסה לעשות סדר ולסכם את המידע העדכני והמבוסס שכבר יש לנו על קורונה בילדים. נתחיל בעובדות.

האם ילדים בכל הגילאים חולים בקורונה? שניה לפני שאני עונה, הבהרה קטנה שתעזור לכם בהמשך. כאשר הנגיף מועבר לילדים הם נדבקים ואז הם הופכים להיות נשאים של הנגיף. חלקם יכולים להיות חולים, כלומר ילדים שמפתחים סימפטומים ומראים סימני מחלה. אז כן, ילדים בכל הגילאים יכולים להידבק בCOVID-19 , כל הנראה יותר ממבוגרים. בישראל 8% מתוך כל הילדים שנבדקו היו חיוביים, לעומת 6% בקרב המבוגרים. בישראל נדבקו עד כה בסביבות 32,000 ילדים בגילאי 0-9 שהם כ-10% מהנדבקים, ובטווח הגילאים 10-19 כ- 64,000 נדבקים, שמהווים כ-20%. כלומר שליש מהנדבקים בקורונה בישראל עד כה הינם ילדים ונוער עד גיל 19. חשוב לציין כי מרבית הילדים המאומתים לקורונה הם א-תסמיניים: בין 51% ל-70% מהנדבקים בקבוצות הגיל השונות כלל לא היו בעלי תסמינים, או במילים אחרות - הם היו נשאים בלבד ולא הראו סימני מחלה. איך ילדים נדבקים בקורונה? רוב המקרים נובעים מחשיפה ביתית, בדרך כלל ממבוגר נשא/חולה. עם זאת, דווחו התפרצויות במרפאות ומרכזים רפואיים וכן דווח על מקרים של העברה אפשרית ממורים או מעובדי בית ספר לתלמידים ובקרב התלמידים. 80% מהילדים המאומתים נדבקו ממבוגר ורק 20% מילד.

האם ילדים יכולים להדביק אחרים בקורונה? תפקידם של ילדים בהעברת הנגיף לאחרים אינו ברור לגמרי גם היום. ילדים מפזרים לסביבה נגיפים מחלל הפה והאף באותה מידה כמו מבוגרים (אם לא יותר), אך כנראה שדווקא העברת נגיפי קורונה מילדים (בעיקר ילדים צעירים) אינה שכיחה. למה? אולי בגלל הפרעה ע"י נגיפים אחרים, או מכיוון שתסמיני קורונה בילדים הם קלים יותר (פחות אפצ'י = פחות סיכוי לפזר את הנגיף). לעומת זאת, ילדים מבוגרים יותר ומתבגרים מסוגלים להעביר את נגיף הקורונה ביעילות.

◄ העברת הנגיף לבני הבית - עבודות שבוצעו מראות כי ישנה הדבקה מילדים חולים אך היא פחות שכיחה מאשר הדבקה ממבוגרים לשאר בני הבית.

◄ העברה במסגרות חינוך (משפחתונים, מעונות, גנים, בתי ספר) - קיימת הדבקה בכל הגילאים אך בעיקר על ידי ילדים מעל גיל 10 ומתבגרים במסגרות על יסודיות. ההדבקה פחות נפוצה אם גודל הכיתה הוא קטן, וכאשר קיים פיקוח ומעקב קפדני מטעם רשויות הבריאות. אבל עדיין, חזרה ללא מגבלות ללימודים עלולה לזרז את התפשטות המחלה ממקום למקום ובקבוצות גיל שונות.

◄ העברה על ידי ילדים ללא תסמינים - למרות שיש מעט מידע, ישנם דיווחים על כך שילדים א-תסמיניים (בניגוד לאלה שחלו והתסמינים שלהם עדיין לא הופיעו) הדביקו את בני ביתם ומבוגרים אחרים מחוץ למשפחה שהיו עמם במגע. דיווחים אלה מצביעים על כך שגם ילדים ללא תסמינים תורמים להפצת המחלה (וכפי שציינתי קודם, בקבוצות גיל מסוימות הם מהווים 70% מהמאומתים).

אז אם נסכם - ילדים צעירים עד סביב גיל 10 מדביקים פחות ממתבגרים וממבוגרים. ילדים גדולים יותר יכולים להדביק ביעילות, גם בבית וגם במסגרת החינוכית. צריך לומר שנשאים ללא תסמינים, המהווים רוב בכל קבוצות הגיל, גם הם יכולים להדביק, ולכן חשוב לבצע כמה שיותר בדיקות כדי לבודד אותם ולהקטין את שיעור ההדבקה. יש חשיבות רבה לחזרה ללימודים בצורה הדרגתית ובהתאם לרמת התחלואה בקבוצות הגיל השונות ובאזורים גיאוגרפים שונים.

איך מתבטאת המחלה בילדים? בילדים שמפתחים תסמינים, המחלה בפירוש פחות חמורה מאשר במבוגרים. הדבר מתבטא בשיעורי אשפוז נמוכים מאוד (פחות מ-1%) ושיעורי תמותה אפסיים עקב קורונה. גם מתוך אלה שאושפזו, רובם המכריע היו במצב קל. תסמיני המחלה הם בד"כ קלים ולעתים בינוניים ומרבית הילדים מחלימים לחלוטין תוך שבוע-שבועיים. התסמינים הנפוצים ביותר בכל קבוצות הגיל הינם חום, כאב ראש ושיעול. כאבי גרון, כאבי שרירים ושינויים בחוש הריח או הטעם פחות נפוצים בילדים צעירים, אך שכיחותם עולה במתבגרים. תסמינים הקשורים למערכת העיכול כוללים כאבי בטן, שלשולים ולעתים הקאות אך בשכיחות נמוכה הרבה יותר. בספרות מתוארים גם תסמינים של עייפות, דלקת עיניים ופריחות אך קשה לעמוד על היקפם. תסמינים שכמעט ולא מופיעים בילדים הם קוצר נשימה, תסמינים נשימתיים אחרים (מלבד שיעול) וצמרמורות. ובתינוקות? מחקרים שבוצעו בתינוקות מתארים ממצאים קליניים נוספים הכוללים קשיי האכלה וחום ללא מקור ברור. תסמינים נשימתיים הם בד"כ מינימליים וללא שיעול בולט. קיימים דיווחים על ברונכיוליטיס (דלקת בדרכי הנשימה הקטנים בריאות שאופיינית לתינוקות צעירים ופגים) הנגרמת ע"י הנגיף.

למה בילדים המחלה פחות חמורה? עוד לא ממש ברור. אבל אם מחפשים הסברים, יש לחוקרים כמה אפשרויות שהם ישמחו לשתף… אפשרות אחת היא שלילדים יש תגובה חיסונית פחות אינטנסיבית לנגיף. אפשרות אחרת כוללות הפרעה נגיפית בדרכי הנשימה של ילדים צעירים, מה שעלול להוביל לעומס נגיפי קורונה נמוך יותר (הזכרנו את זה כבר קודם). יכול להיות שזה נובע מרגישות נמוכה לנגיף בדרכי הנשימה של ילדים, או פשוט כי בילדים כלי הדם בריאים יותר יחסית למבוגרים.

אז מה בכל זאת מעלה את הסיכון למחלה קשה? ילדים עם מחלות רקע מסוימות יכולים להיות בסיכון גבוה לפתח מחלה קשה. מה זה בעצם אומר "מחלה קשה"? הכוונה היא למחלה שהסימפטומים בה יותר חמורים והמשמעות היא הגדלת הסיכוי להתאשפז ועליית והצורך באשפוז בטיפול נמרץ או בהנשמה מלאכותית. מחלות רקע וגורמי סיכון נפוצים, כפי שמופיע מעבודות חקר מהעולם: * מחלת ריאות כרונית (ביניהן אסטמה בינונית או קשה) - ככל הנראה הגורם הנפוץ ביותר * מחלת לב מולדת * השמנה (בילדים מעל גיל שנתיים) * פגות (בילדים מתחת לגיל שנתיים) * גיל <1 חודש * דלקת ריאות פעילה בזמן האבחון * מצבי חסר חיסוני (בעיקר בגלל טיפול מדכא חיסון אחרי השתלה) ◄ בישראל 2.5% מכלל הילדים המאומתים הם בעלי מחלת רקע כלשהי. מחלות הרקע השכיחות הן אסטמה, מחלת ריאות כרונית ומחלת לב. אין עבודות מקומיות שדיווחו על אחוז בעלי מחלות הרקע מתוך הילדים החולים במחלה קשה.

◄ התמותה מהמחלה היא נדירה מאוד. מרבית מהנפטרים מתחת לגיל 21 (75%) סבלו לפחות ממחלת רקע אחת, בעיקר מחלת ריאות כרונית, השמנה, מחלות נוירולוגיות והתפתחותיות ומחלת לב וכלי דם.

◄ תסמונת דלקתית רב מערכתית בילדים (מכונה תדר"ק, MIS-C או PMIS) הוא מצב נדיר אך חמור הקשור ל- COVID-19 שתואר לראשונה בבריטניה. המאפיינים הקליניים כוללים חום ממושך, לחץ דם נמוך, תסמיני מערכת העיכול, פריחה, דלקת בשריר הלב וסימני דלקת מוגברים בבדיקות המעבדה. תסמינים נשימתיים לא תמיד מופיעים. בישראל לקו בתסמונת כ-40 ילדים עד כה.

איך מאבחנים קורונה בילדים? כולנו כבר מבינים שהאבחנה נעשית על ידי בדיקת מטוש מהלוע ומהאף. פרט לחוויה המלבבת, מטרת הבדיקה היא זיהוי החומר הגנטי של הנגיף במעבדה (תהליך שנקרא PCR). בדיקת נוגדנים לנגיף (סרולוגיה) גם היא קיימת ויכולה לזהות אנשים עם מחלה פעילה או כאלה שהחלימו ונחשבים מחוסנים, אך אינה זמינה לכלל האוכלוסייה מסיבות שונות. מה שבטוח, יש צורך בבדיקות מעבדה בכדי לאשר את האבחנה של COVID-19 מכיוון שאף תסמין או שילוב של תסמינים לא יכולים להבדיל בין נגיף הקורונה לבין נגיפים אחרים.

איפה נבדקים? ◄ מתחמי הבדיקות של פיקוד העורף ומד"א - כל מי שמעוניין בבדיקה מכל סיבה יכול להגיע למתחמים הללו ללא צורך בהפניה וללא צורך בתיאום תור מראש. לאיתור המתחם הקרוב אליכם

◄ מתחמי הבדיקות של קופות החולים - כאן נדרשת הפניה ויש צורך לתאם תור. את ההפניה יש לקבל מהרופא המטפל או מוקד האחיות של הקופה לפי שיקולם ובמידה וישנם סימפטומים מחשידים. לאחר קבלת ההפניה, יש לפנות למוקד קופת החולים לתיאום הבדיקה. הקופה תפנה את הנבדק אל נקודת הבדיקה הזמינה הקרובה למקום המגורים (במקרים מסוימים תתקיים הבדיקה בבית הנבדק).

◄ הפניה ישירות ממשרד הבריאות - במקרים של תשאול אפידמיולוגי, מתקבלת הודעת טקסט לטלפון הנייד. את ההפניה ניתן לבצע בקופת החולים של המבוטח, או במתחמי הבדיקות לציבור הרחב.

שמרו על עצמכם ועל הסביבה שלכם, ולא לשכוח:

מסכה

מרחק

שטיפת ידיים