דלקת גרון 🐉
- ד"ר ניתאי
- 21 בספט׳ 2020
- זמן קריאה 4 דקות
עוד אחד מ"עמודי התווך" של מחלות הילדים. למרות שבמרבית המקרים היא נגרמת ע"י נגיפים וחולפת תוך מס' ימים, דלקת גרון יכולה להיות כרוכה בסבל ואי נוחות לילד ולהוריו.
🔬 אז ככה: שמה העברי הרשמי הוא 'דלקת לוע חדה', והיא נפוצה מאוד בילדים.
נגיפים שאוהבים להטריד אותנו שם הם נגיפי דרכי הנשימה (לדוגמא: Adenovirus, RSV ושפעת), או אחרים כמו Enterovirus, Herpesvirus ו-EBV (ההוא ממחלת הנשיקה).
חיידקים אפשר למצוא בערך ב-30% מהמקרים, כאשר בד"כ מדובר באדון סטרפטוקוקוס מקבוצה A, או בלעז Group A Streptococcus (בקיצור: GAS). דלקת מחיידק זה שכיחה בעיקר בקבוצת הגילאים 5-15 שנים, בחודשי החורף והאביב. יש עוד חיידקים שיכולים לגרום לדלקת, הם פחות נפוצים וגם אין נגדם טיפול אנטיביוטי יעיל ולכן נחסוך מכם.
🌵 המחלה מתבטאת לרוב בכאב לוע ו/או בעת הבליעה, המופיע לרב באופן פתאומי. בנוסף ייתכנו חום גבוה, כאב ראש, בחילות, הקאות, וכאב בטן. בבדיקה גופנית
סביר להניח שהרופא יגלה אודם על פני הקיר האחורי של החיך, נפיחות ואודם ולעיתים קרובות גם תפליטים לבנים על פני השקדים. בנוסף, ניתן למצוא הגדלה רגישה של קשריות הלימפה הצוואריות, דימומים על פני החיך, נפיחות של הענבל, פריחה אופיינית ובילדים קטנים גם אודם של הנחיריים.
יש חפיפה רבה בין הסימנים והתסמינים של דלקת לוע נגיפית וחיידקית ואף אחד
מהם איננו ספציפי למחלה הנגרמת ע"י GAS.
אבל - העדר חום ונוכחות נזלת, שיעול, דלקת לחמיות, צרידות, שלשול או פצעים בפה, תומכים בזיהום נגיפי ולא בזיהום הנגרם על ידי GAS.
👎 סיבוכים של דלקת הנגרמת ע"י GAS:
• זיהומיים - כוללים דלקת אוזן תיכונה, סינוסיטיס ומורסה (אבצס) בשקד (Peritonsillar abscess).
• סיבוכים לא זיהומיים - מופיעים מספר שבועות לאחר הזיהום וכוללים קדחת שגרון (Acute Rheumatic Fever, דלקת הפוגעת בלב ובמפרקים) וגלומרולונפריטיס (Post streptococcal GN, דלקת פקעיות הכליה).
💔 קדחת שגרון יכולה להתבטא בדלקת פרקים, דלקת בשריר הלב, תנועות בלתי רצוניות, פריחות וגושים תת עוריים. נזק למסתמי הלב עלול להיות כרוני ומתקדם, וכתוצאה מכך יכול להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בתפקודו. המחלה שכיחה בעיקר בגילאים 5-15 שנים ונדירה מאוד מתחת לגיל 3 שנים. בישראל חולים כ-2 מתוך 100,000 ילדים בשנה.
👍 טיפול אנטיביוטי כנגד דלקת גרון סטרפטוקוקית הוכח כיעיל בקיצור משך סימני ותסמיני המחלה, קיצור משך נשאות החיידק בלוע (ומכאן הפחתה ביכולתו להדביק אחרים) ומניעת סיבוכים זיהומיים ולא זיהומיים, כולל מניעת קדחת השגרון.
◁◀צריך לזכור:
א. שרוב דלקות הלוע לא נגרמות על ידי GAS ולכן אנטיביוטיקה לא תועיל
ב. שישנם שיעורי נשאות גבוהים בילדים של GAS, ולכן אפילו אם משטח גרון חיובי, הגורם למחלה הנוכחית הוא בכלל ויראלי!
מכאן שהעדר אבחנה מדויקת מביא לשימוש בלתי נאות באנטיביוטיקה. האבחנה מתבססת על שילוב בין הסתמנות קלינית לבין אבחון מעבדתי.
🧫 אצל מי יש צורך באבחון מעבדתי?
◈ ילדים מעל גיל 3
◈ תסמינים וסימנים אופיניים לדלקת חיידקית
◈ ככלל אין צורך באבחון מעבדתי בתופעות אופיניות למחלה נגיפית: נזלת, שיעול, צרידות, כיבים בפה, דלקת לחמית, שלשול, ופריחה.
◈ ההחלטה על לקיחת דגימה מהלוע תתקבל על ידי רופא/ה בלבד.
ולאלה מכם שמוטרדים מהשאלה למה לא לוקחים דגימה לילד מתחת לגיל 3, ההסבר הוא שבגילאים אלה:
◽ הסיכוי לזהות GAS במשטח גרון נמוך מאוד
◽ שכיחות הדבקה של GAS בלוע נמוכה מאוד
◽ שכיחות דלקת שגרונית נמוכה מאוד
🧪 איך בודקים אם אכן יש סטרפטוקוק בלוע?
קיימות 2 שיטות: תרבית לוע (לקיחת דגימה בעזרת מטוש ושליחתה למעבדה, שם בודקים האם צומחים חיידקים מהדגימה) או תבחין אנטיגני ("משטח מהיר", ערכה לזיהוי נוכחות החיידק תוך דקות).
תרבית לוע היא הבדיקה המועדפת כיוון שאחוזי הזיהוי של החיידק גבוהים מאוד (90-95%).
משטח מהיר פחות רגיש (70-90%) ולכן ייתכנו פספוסים. לכן במידה ומשטח מהיר שלילי, יש לקחת גם תרבית לוע.
⁕ חשוב להדגיש כי לאופן הלקיחה השפעה על מהימנות הבדיקה ולכן עליה להתבצע על ידי איש צוות מיומן.
🥊 טיפול אנטיביוטי - מתי, למי ובאיזה הקשר
למי?
⩫ ילדים מגיל 3 ומעלה הסובלים מדלקת לוע הנגרמת ע"י GAS.
⩫ טיפול יינתן רק לאחר לקיחת משטח לוע.
⩫ אפשר לשקול לקחת משטח ולטפל בילד עם סימפטומים של דלקת גרון מתחת לגיל 3, במידה שיש בן משפחה בגיל בית ספר עם GAS מוכח בלוע.
מתי?
⁎ אם הרופא חושד בזיהום חיידקי ו/או קיים סבל ניכר של הילד, ניתן להתחיל טיפול
אנטיביוטי לאחר לקיחת משטח הלוע עוד בטרם קבלת התשובה.
⁎ במקרה של תרבית שלילית יש להפסיק טיפול אנטיביוטי.
⁎ במידה ולא מותחל טיפול מיידי, מומלץ לטפל בילדים עם דלקת לוע מ־GAS לאחר קבלת אבחנה מעבדתית.
⁎ יש להתחיל טיפול עד 9 ימים מהופעת הסימפטומים (טיפול בטווח זמן זה הוכח כבטוח למניעת קדחת שגרון), גם אם המחלה חלפה!
⁎ טיפול אנטיביוטי ב־ GAS מקצר את סימני ותסמיני המחלה ביום-יומיים במידה וניתן ב-3 הימים הראשונים למחלה.
⁎ מאידך טיפול מושהה (לקיחת משטח, המתנה לתשובה, וטיפול במידה וחיובי
כעבור 24-48 שעות) אינו מעלה את הסיכון לסיבוכים.
הטיפול הוא לרוב בפניצילין (למשל 'רפאפן') או אמוקסיצילין ('מוקסיפן') ולרגישים לתרופות אלה - צפזולין ('צפוויט') או אזיתרומיצין ('אזניל') וקלינדמיצין ('דלצין') כתלות בסוג הרגישות.
🎭 טיפול בסימפטומים
כל הנ"ל לא מאוד מעניין את הפציינטים הצעירים, כי בסוף מה שהכי משגע אותם זה הכאב, הקושי בבליעה ושאר התופעות המציקות ופחות איך קוראים למיקרוב התורן.
לכן כמו תמיד יש לשים דגש גם על הטיפול בכאב ובסימפטומים הנוספים.
- פרצטמול ואיבופרופן הוכחו כיעילים בהקלה בכאבים ובחום ללא הבדל משמעותי בין
התרופות.
- טיפול מקומי להרגעה: משקה קר, קינוח קפוא (גלידה, שלגון) או מציצת גוש קרח, מציצת סוכריה קשה פשוטה (מעל גיל 5), גרגור מי מלח חמים (חצי כפית בכוס מים, מעל גיל 6)
- טיפולים משלימים אחרים, כגון צמחי מרפא ואבץ לא הוכחו כיעילים במחקרים מבוקרים
♻ דלקות גרון חוזרות הנובעות מ-GAS:
אין הגדרה הקובעת כמה דלקות צריך בכדי לשנות את הגישה הטיפולית. לכן בעת הישנות של דלקת לוע מ־ GAS מומלץ לטפל שוב באנטיביוטיקה המקובלת (בד"כ מוקסיפן).
▣ אין צורך לבצע תרבית לוע חוזרת בתום הטיפול
▣ אין המלצה לטיפול מונע ממושך, למעט במקרים של קדחת שגרונית בעבר
▣ אין המלצה לכריתת שקדים לצורך הפחתת זיהומים חוזרים של GAS כיוון שאין הוכחה לכך שניתוח זה מפחית שכיחות דלקות לוע חוזרות (רק במקרים קיצוניים כמו אבצסים חוזרים)
🐪 נשאות של GAS
⊰ נשאות ללא תסמינים שכיחה בגיל בית הספר ומגיעה לכ-20% בחורף.
⊰ נשאים על פי רוב אינם מעבירים את החיידק לסביבתם ואינם בסיכון לפתח סיבוכים
⊰ מתי בכל זאת מומלץ לטפל בנשאים?
• התפרצות של קדחת שגרונית או גלומרולונפריטיס בקהילה
• התפרצות של מחלה פולשנית בקהילה
• קרובי משפחה של חולה בקדחת שגרונית
• כאשר יש "פינג פונג" של מחלה חוזרת ונשנית בין בני הבית, עם סבל משמעותי
כתוצאה מכך (לקיחת דגימה מכל בני הבית ע"י תרבית / משטח מהיר, ומטפלים בכל הנשאים במקביל)
אם הגעתם עד לכאן, לא נותר לי אלא לברך אתכם על כך ולקוות שיועיל לכם.
ולשנה החדשה נאחל הרבה בריאות, ושלא משנה מה יהיה - שיעבור חלק בגרון.
ניתאי
Comments